אימאן מרסאל

ביקור

חַיָּבִים לִקְבֹּעַ סֵדֶר כָּלְשֶׁהוּ לַנְּשִׁימָה
כַּאֲשֶׁר מְטַפְּסִים לְמַעְלָה,
וְאִלּוּ לִירִידָה בְּמַדְרֵגוֹת
דַּי בַּעֲקִיבָה אַחֵר הַמַּעֲקֶה
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפֹּל
וְרָצוּי בְּעֵת הַיְּצִיאָה לָעוֹלָם
שֶׁהָרֹאשׁ יִשָּׁאֵר מוּרָם
וְשֶׁלֹּא נִפְנֶה לְאָחוֹר
מִי שֶׁנִּצָּב מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת
חַיָּב לְפָתְחָהּ בִּמְהִירוּת מֵרַבִּית
בְּטֶרֶם תַּחֲשֹּׁב זוֹ שֶׁלִּפְנֵי הַדֶּלֶת:
אֵיזֶה כֹּחַ רָצוֹן כּוֹשֵׁל
הֵבִיא אוֹתָהּ הֵנָה!

וְהַזְּמַן נֶעְלָם כְּדַרְכּוֹ
בִּשְׁעַת חֲצִיַּת הַמִּפְתָּן.

הַסָּלוֹן מַרִיחַ בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן
מִרֵיחַ כָּבֵד יוֹתֵר,
אַפְלוּלִי, אוֹ יוֹתֵר רָחָב מִכְּפִי שֶׁדִּמִּיתִי.
הַאִם יֵשׁ שָׁם צִיּוּר שֶׁאֶפְשָׁר לְחַפֵּשׂ
אֶת שֵׁם הַצַּיָּר שֶׁלּוֹ?
הָעֵינַיִם זְקוּקוֹת לְתַגְלִית
כְּדֵי שֶׁהַהַפְתָּעָה תִתְמַמֵּשׁ.

עֵץ הַחֵנָה נִגְדָע בְּמַכַּת גַּרְזֶן בּוֹהֵק
וְנָח שָׁנָה, לְפָחוֹת, בַּשֶּׁמֶשׁ,
אַחַר, לוּחוֹת הָעֵץ מֻתְקָנִים לְיַד הַקִּיר
וּמֵעֲלֵיהֶם סְפָרִים וַחֲפָצִים עַתִּיקִים
מַה שֶּׁמְּאַפְשֵׁר לְשׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם
פִּיזָ'מוֹת הַהוֹלְמוֹת אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם
וּמֵגֵן עַל אִינְטֶלֶקְטוּאָלִים מִפְּנֵי תוֹלְעֵי סְפָרִים,
וּמַה שֶׁחָשׁוּב יוֹתֵר
לְסַפֵּק, בָּרְגַעִים הָרִאשׁוֹנִים, אֲמַתְלָה לְשִׂיחָה
עַל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַקְּרוֹבוֹת זוֹ לְזוֹ.

אֲנִי יְכוֹלָה, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, לְהַחֲלִיף מָקוֹם?

בְּעֵינַיִם פְּקוּחות לִרְוָחָה אָנוּ צוֹעֲדִים אֶל הָאָסוֹן,
לְלֹא מְבוּכָה
וּבְתֹקֶף הַפַּחַד לְבַדּוֹ
אָנוּ תוֹלְשִׁים אֶת הַקּוֹץ המעיק עַל אֲחוֹתֵנוּ
בּוֹטְחִים בָּרוֹמָנִים הַמִּתַרְגְמִים
וּבְקִיּוּם תֵּרוּצִים אֶסְתֵּטִיִּים לַבְּגִידָה.

נְאַרְגֵּן לָנוּ מִקְרִיּוּת מְשֻׁרְיֶנֶת
וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמוֹ
שֶׁמַּלְבּוּשׁוֹ נָשַׁר בְּשֶׁל פִּרְצֵי רוּחַ מִסְתוֹרִיִּים
וְשֶהָאֵבָרִים
אֵינָם אֶלָּא נִסָּיוֹן
לְהַגְשִׁים שְׁאִיפָה קַדְמוֹנִית לְהִתְקַשְּׁרוּת.
נְאַרְגֵּן לָנוּ מִקְרִיּוּת
בְּהַבְטִיחֵנוּ שֶׁכְּאֵב אֶתִי הוּא הַמְצָאָה שֶׁל אֲנָשִׁים סוֹלִידָרִיִּים.

לֹא נַחְגֹּג יַחַד
אֶת הַהֲקַלָּה הָאוֹחֶזֶת בָּרוֹצְחִים
בְּהִכַּנְסָם לְזִירָת הָרֶצַח
מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְבָרֵךְ מִישֶׁהוּ לְשָׁלוֹם.

- אֶתֶּן לְךָ אֶת מַה שֶּׁהָרַעְיָה לֹא יָכְלָה לְגַלּוֹת.
- לֹא אַעֲנִיק לְךָ
- אֶת אֲשֶׁר לֹא הִצְלַחְתָּ לְהַגִּישׁ לִי.

הוּא נִדְהַם לְנוֹכַח רְזוֹנָהּ הַמֻּגְזָם
וְדִבֵּר עַל שְׁקִיפוּתוֹ שֶׁל הַחִוָּרוֹן
וְעַל כָּךְ שֶׁהָעֶדְנָה הַחֲבוּיָה תַּחַת עַצְמוֹת כְּתֵפֶיהָ
הִיא בִּטּוּי מוֹדֶרְנִיסְטִי לַנָּשִׁיּוּת.

הִטִּילָה עַל מֵיתְרֵי הַקּוֹל שֶׁלָּהּ אֶת מְשִׂימַת הַקִּשְׁקוּשׁ
בְּעוֹד הִיא חוֹשֶׁבֶת לָהּ שֶׁהַקָּצִיר
פֵּרוּשׁוֹ אוֹתָם צְמָחִים יְרֻקִּים עַצְמָם
בְּתֹם נְבִילָתָם.

מִתַּחַת לְמַכְשִׁיר נִקּוּי הַדָּם
שָׁם
וּבְמֶשֶׁךְ שֵׁש שָׁעוֹת רְצוּפוֹת
כְּשֶׁהַחוֹלִים סְבִיבִי
מְרֻתָּקִים לְמִטּוֹתֵיהֶם, כִּמְעַט לְלֹא טִינוֹת
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֵיךְ לְהַכִּיר אוֹתְךָ בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה
שֶׁאֵינָהּ הַחְלָפַת דֵּעוֹת וְזִכְרוֹנוֹת.

פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ
אֲנִי יוֹצֵאת שְׁטוּפָה מִמַּכְשִׁיר נִקּוּי הַדָּם
וְהַרְחֵק מִגֹּעַל רֵיחוֹת הַשֶּׁתֶן
אֲנִי מְעַשֶּׁנֶת בְּצוּרָה מְשֻׁפֶּרֶת.

הַאִם קָרָאתְ אֶת "זוּסְטִין"?
אַל תְּפַחֲדִי/ אַתְּ הֲלֹא אֲחוֹתִי
וְלֹא נְאַבֵּד יוֹתֵר מִכְּפִי יְכָלְתֵּנוּ הַטִּבְעִית
לְאַבֵּד.

הוּא הִדֵּק אֶת הַוִּילוֹנוֹת
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְדְרוּ אֵלָיו אוֹרוֹת הַבַּיִת שֶׁמִּמּוּל.
הַחֹשֶׁךְ מֻשְׁלָם וְחִיּוּנִי.
הַחֹשֶׁךְ סוֹפִי וּמֻבְטָח.

אֲנִי לוֹחֶצֶת בְּאֶצְבְּעוֹתַי עַל רֹאשִׁי
עַל סַף זְעָקוֹת הַמְּכֻוָּנוֹת לַאֲנָשִׁים רְחוֹקִים.
יוֹם אֶחָד אֶתְוַדֶּה בְּאָזְנֵיהֶם
בְּקוֹל מָתוּחַ הַמִּשְׁתַּוֶּה עִם סַכָּנָה שֶׁרְאוּיָה לְגַאֲוָה.
נִפְלָא יִהְיֶה
שֶׁאַרְחִיב אֶת עוֹרְקֵי חֲבֵרַי הָרִגְשִׁיִּים
- שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרִים בַּשֵּׁל הַבִּטָּחוֹן הַכְרוֹנִי -
בִּפְרָטִים שֶׁהָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת לוֹ אָכֵן אֵרְעוּ.

וְלֹא אֲסַפֵּר לְאִישׁ
שֶׁהִסְתַּרְתִּי מִמְּךָ אֶת הַפֶּצַע הַיָּשָׁן בַּבֶּרֶךְ
הַפֶּצַע
שֶׁאֲהוּבִי נָהַג לְנַשּׁקוֹ כְּמָבוֹא טִקְסִי לְבֶכִי.

הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּכֶם צמודה לְזוֹ שֶׁל שִׁכְנֵיכֶם
וְעַל כְּלֵי הַמִּטְבָּח שֶׁלָּכֶם לֹא נוֹחֵת אָבָק,
לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַכִּיר אֶת בֵּיתְכֶם כָּךְ.

הָרְעָיָה
אוֹסֶפֶת אֶת הַכְּבָסִים הַנְּקִיִּם מֵעַל הַחֶבֶל
וְדָרַכְתָּ עַל פִּרְחֵי הַשָּׁטִיחַ. יִתָּכֵן שֶׁהַפְּרָחִים רְטֻבִּים עֲדַיִן
מִרֵיחַ שְׁנֵי גוּפִים שֶׁלֹּא עָמַד לִרְשׁוּתָם זַמֵּן דֵּי הַצֹּרֶךְ
וּלְכָךְ הִגִּיעוּ לְסִפּוּק מִתּוֹךְ הָאֵימָה הַמִּתְגַבֶּרֶת.

מערבית: ששון סומך

מתוך הקובץ "ללכת כמה שיותר", קהיר 1997